פרג'ון ואח' נ' חברת החשמל לישראל בע"מ

פסק דין חלקי

התובעים בני זוג, תושבי המושב איתן, טוענים כי הנתבעת (להלן: "חברת החשמל") המחזיקה בחלקה הגבולת, פלשה לנחלתם וגזלה משטחה. עוד נטען כלפיה של חברת החשמל מצד התובעים, כי זו הסיטה את מסלול הזרימה של ערוץ הואדי (להלן: "הואדי"), באופן הגורם להצפת חלקים משטחם ואף גורמת למטרדי רעש וקרינה.

ההכרעה בחלק זה של פסק-הדין, בהתאם להחלטת יום 10.11.08 ו- 27.10.13, תתמקד אך ורק בנושא הפלישה הנטענת לשטחם של התובעים ובהסטת ערוץ הזרימה של הואדי. כלפי אלה טוענת חברת החשמל לקיומה של התיישנות, להיווצרותה של מניעות ולהעדר עילה. לגופם של דברים, מכחישה האחרונה את הסטת ערוץ הואדי ואת הפלישה לשטחם של התובעים.

נוכח ההיבטים המקצועיים המהותיים שמעוררת המחלוקת שבין הצדדים, הוריתי על מינויו של מומחה מטעם בית-המשפט, המהנדס יעקב דובדבני (להלן: "דובדבני"). הלה העמיד לעצמו, באישור בית-המשפט יועץ מומחה נוסף מתחום המדידות, המודד שמעון ורזגר (להלן: "ורזגר").

המומחים שמונו הגישו את מסקנותיהם בכתב, באמצעות דו"חות שהוגשו. חוות הדעת הראשונה הוגשה על-ידי דובדבני ביום 21.09.09 וחוות דעתו המשלימה הוגשה ביום 06.03.11.

חוות דעתו של ורזגר הוגשה ביום 30.08.09 וביום 14.03.11.

שני המומחים נחקרו אודות מסקנותיהם וממצאיהם בדו"חות שהוגשו, בחקירות שהתקיימו בימים 06.02.11 וב- 08.05.11.

שני המומחים הותירו בעיני רושם מקצועי לעילא ולעילא ולאמיתו של דבר, לא קיימת כל השגה משמעותית כנגד מסקנותיהם המקצועיות מצד מי מהצדדים.

אם נסכם את ממצאי חוות הדעת של המומחים נאמר כי טענת הפלישה לא הוכחה, אלא כעניין שולי ביותר. לפי בדיקתו של דובדבני, קיימת פלישה תת קרקעית, כתוצאה מאופן הנחת קורת הבטון, לעומק של 28 ס"מ. בנוסף, קיימת רצועת מצע עליון חורגת, ברוחב של כ- 1 מ'.

בא-כוח התובעים עצמו "מתרגם" בסיכומיו פלישה זו לנזק המוערך בסכום של 280 ₪ ובכך יש כדי ללמד על מידת זניחותה ושוליותה של הפלישה הנטענת.

אני דוחה אפוא, כבר בשלב זה, את הטענה בעניין קיומה של פלישה לשטחם של התובעים מצד חברת החשמל.

האחריות להיווצרות ההצפות

טרם שנדון בשאלת האחריות בעניין ההצפות, אתייחס לטענת ההתיישנות שהועלתה על-ידי חברת החשמל, הרלוונטית להכרעה זו.

חברת החשמל טענה, כי התובענה התיישנה זה מכבר, הואיל והאירועים ו/או הנזקים הקשורים בנושאים הנדונים אירעו ו/או נגרמו, אם בכלל, עשרות שנים לפני מועד הגשת התביעה.

כיוון שמדובר בתביעת נזיקין, היווצרות העילה היא מועד גילוי הנזק ולא האירועים שהביאו להתרחשות הנזק, במיוחד לאור ייחודם של אירועים אלה, ביחס לאיזון האקולוגי הסביבתי, כפי שיפורט בהמשך.

התובע טען (באמצעות המוצגים שהוגשו) וטענתו זו לא הופרכה, כי הנזקים התגלו באמצע שנות האלפיים. לפיכך, מועד הגשת התביעה בשנת 2008 אינה חוצה את תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק. מעבר לכך, ניתן לפרש את עילת התובענה כמעשה או מחדל ההולכים ונמשכים, לאור השימוש בערוץ הואדי, כך שכל עוד נמשך המעשה ולא חדל, לא החל מירוץ ההתיישנות.

אשר על כן, אני דוחה את טענת ההתיישנות.

ומכאן, לגופם של דברים.

היווצרותן של הצפות בשטחים הסמוכים למסלול המים בערוץ הואדי, אינה שנויה במחלוקת. מסקנה זו עולה, הן מהצילומים שהוצגו לי על-ידי התובעים והן מחוות הדעת של המומחים.

המחלוקת בין הצדדים מתמקדת אם כן בשאלת אחריותה של חברת החשמל להיווצרותן של ההצפות בחלקת התובעים.